<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תקל"ו</h1>
<h2>דף מז:</h2>
ומה שאמרת שמצאת נוסחאות הפוכות בהא דאמרינן נמצאת אומר שלש קברות הן. הגירסא הנמצאת בספרינו שם בפרק נגמר הדין נראת נכונה ולא ראיתי בה נוסחא אחרת, והכי תניא לה נמצאת אתה אומר שלש קברות הן קבר הנמצא וקבר הידוע וקבר המזיק את הרבים קבר הנמצא מותר לפנותו פנהו מקומו טהור ומותר בהנאה קבר הידוע אסור לפנותו פנהו מקומו טמא ואסור בהנאה קבר המזיק את הרבים מותר לפנותו פנהו מקומו טהור ואסור בהנאה, זו היא הגירסא שבספרינו והיא ישרה ופשוטה וכן היא גם בפירושי רש"י ז"ל. והגירסא שבירושלמי בשלהי פרק בתרא דנזיר [פ"ט ה"ג] נראת באמת משובשת בגירסא, דהיאך אפשר להחמיר בקבר הנמצא ולטמאו ולאסרו בהנאה יותר מקבר הידוע, ואפילו תמצא לומר משום דבנמצא יש לחוש למת מצוה אם כן היאך אמרו שמותר לפנותו. ועוד היאך אפשר לומר שיהא הנמצא מותר לפנות ויהא טמא ואסור בהנאה והידוע אסור לפנותו וטהור ומותר בהנאה, וכי את שאסור לפנות מותר בהנאה ואת שמותר לפנות אסור בהנאה כלפי ליא, אלא גירסא משובשת היא והפוכה מידי כותבי ספרים. ומיהו בקבר המזיק אפשר לישב כגירסת הירושלמי ובדוחק, וה"ק קבר המזיק מותר לפנותו כדי שלא יצטרכו הרבים להתרחק ממנו ארבע אמות כקבר סתום שמטמא את סביביו [תוספתא אהלות פט"ז ה"ז], ומכל מקום לא רצו לטהר את מקומו כדי שלא יבאו ליהנות בו ולהשתמש בו והנאתו דאוריתא וכדמוקי לה התם בשקדם הקבר את העיר ונעשה שם ברשות. וכדקתני בגמרין מקומו טהור ומותר בהנאה, בשקדמה העיר לקברות ונעשה שם שלא כדין ולפיכך מקומו טהור שלא גזרו חכמים טומאה על זה, וכן לא ירד בו איסור דאוריתא דלא כדין נעשה שם וכדאורי רבי בא בר כהן בכפר עקביא מקומו מותר בהנאה ואקשינן וכי פליג אבריתא דקתני מקומו טמא ואסור בהנאה ופריק כאן בשקדם את העיר כאן בשקדמתו העיר.
